כמנחת מורים מזה 15 שנה בשילוב התקשוב בהוראה, אני מודה, בשנים האחרונות ברור לי יותר מתמיד, שהריצה במעלה ההר שלנו, המנחים והמדריכים, בניסיון להקנות כמה שיותר מיומנויות טכנולוגיות, בכלים שמתחדשים כל הזמן, הותירה אותנו לבד. אם נסתכל אחרי השנים האלה אחורה נגלה רק את טביעות כפות רגלינו על החול. הריצה הזאת קדימה לא מקדמת באמת את החינוך ואת המורים. וגדל הפער בין הרצון, בין החזון ובין המציאות.
דרך ההוראה שמשלבת מחשב אינה דרך הוראה כפי שביצענו עד היום. שינוי בדרכי ההוראה ובתפיסת מעמד המורה נדרשים כדי להצליח לבצע הוראה מתוקשבת. רק שינוי כזה יביא שינוי.
שינוי בדרכי ההוראה, תוך מיקוד תהליך ההוראה בהובלה ובהנחיה - כלומר המורה כמנחה, שותף ומלווה - יכול לממש את החזון החינוכי, וחשוב מכך, לגשר על הפער שהולך וגדל בין המורים, ורצונם ללמד, לבין התלמידים, ונכונותם ללמוד.
טענתי היא, שזאת טעות לחשוב, שכל מורה מעצם היותו מורה, יכול לשלב את הטכנולוגיה המתחדשת בדרכי עבודתו ללא כל בעיה. הגישה שעל פיה כל מורה, רק מכיוון שעבר הכשרה של הוראה, וקיבל קורסים בהכרת תוכנות מחשב, יכול להורות בדרך מתוקשבת, היא הבסיס הבעייתי האמיתי לאי ההתקדמות של תהליכי ההוראה עד היום.
המורים, חייבים לקבל נדבך נוסף, נדבך שיגשר על הפער בין התיאוריות למעשה, בין הוראה מלמדת למובילה, בין מורה פרונטלי למתוקשב.
שילוב טכנולוגיות בהוראה דורש מהמורים דיוק, מיקוד, מטרה ברורה, ודבקות בה. נכון, דגשים אלה חשובים תמיד, לא רק בשילוב התקשוב בהוראה, אבל בניגוד לכל דרכי ההוראה האחרות, בהן לא קורה דבר אם אין מיקוד במטרה או דיוק, בהוראה מתוקשבת חוסר קיומם של אלה בולט, וזאת אחת הסיבות העיקריות לכך שהתוצאות של שילוב המחשב בהוראה לא מגיעות לתוצאות להן מצפים.
נכון שישנם מורים רבים שעברו תהליך בעצמם, ומנסים למצוא את הדרך הנכונה לקידום התלמידים תוך שימוש בכלי הטכנולוגיה העומדים לרשותם, אבל אלה אינם מייצגים את הרוב המכריע, וגם להם חסרים פעמים רבות הדגשים החשובים והמיקוד ההכרחי כדי להצליח בכך.
מצד אחד אנו מקנים מיומנויות מחשב למורים, עם חידושים ותוכנות חדשות ושינויים כל הזמן, ומצד שני אנו לא מקנים למורים את המיומנויות הנדרשות כדי שיצליחו להפעיל את דרכי ההוראה שמשלבות טכנולוגיות.
האם העדרות הצלחה משמעותית בקידום ההוראה, למרות שנים רבות כל כך של העברת מידע טכנולוגי, מצביע על כישלון המורים, על יכולתם המועטה, על כישוריהם הגרועים? לטענתי ממש לא.
אני טוענת שכל המורים, כל אחד על פי יכולתו ומסוגלותו, יכולים להשתמש בטכנולוגיה הזמינה להם בדרך שתקדם את יכולות הלמידה והחשיבה של תלמידיהם, להכשירם להיות לומד עצמאי ואחראי לתהליך למידתו, בתנאי שיקבלו את המיומנויות הפדגוגיות והדידקטיות הנדרשות לשם כך יחד עם ההכשרה הטכנולוגית. ויפה שעה אחת קודם.
